הכל התחיל במקרה. ערב אחר כששיחק באולינג שמע מיקי רייס קריאה לעזרה מאחד המסלולים. באופן טבעי הוא הסתובב לסייע. בסוף הערב שאל מאמן הקבוצה אם מיקי יוכל להמשיך ולפגוש אותם. עשר שנים אחר כך מיקי רייס מאמן בהתנדבות ארבע קבוצות של בעלי צרכים מיוחדים וקבוצה נוספת של אילמים וחירשים.
השנה פנו למיקי בבקשה לאמן את הקבוצה הישראלית לספיישל אולימפיק שתתקיים בקיץ באתונה. הוא כמובן הסכים לקבל על עצמו בהתנדבות גם את אימון הקבוצה האולימפית. בקבוצה שתשחק באתונה שמונה שחקנים. שישה מתוכם שיחקו בקבוצות שאימן מיקי במשך השנים.
מיקי אינו יודע אם באתונה יורשה לו לעמוד ליד השחקנים. לכן הוא מאמן אותם להבין אותו בתנועות ידיים מרחוק. מיקי: "יש כאלה שלא יבינו, והם יעשו בדיוק מה שהם רוצים. אני עוזב אותם. שייהנו. זה הכי חשוב".
"הבאולינג נותן קואורדינציה, דיוק, עמידה נכונה, תזמון ובעיקר חברה, כי זה ספורט לא מאוד תחרותי", מסביר רייס. "את רובם של השחקנים זה מוציא מההסתגרות בבית והם מפתחים יחסי חברות של ממש. אני נזהר מאוד כי הם מאוד קנאים. אני אפילו לא עושה טורנירים. עבורם המקום הזה בחיים זה קודש הקודשים".
ההתנדבות והפגישה עם האנשים המיוחדים הללו שינו את תפיסת החיים של מיקי. הוא מרגיש שהוא אדם לגמרי אחר מאז פגש אותם. איש חזק יותר, שמח ומאמין בגורל. מיקי: "לא ידעתי שאני יודע לעבוד עם אנשים כאלה. הכל במקרה, או שאין מקרה. מאז שאני עובד איתם נפתחו לי דברים מעולים שלא האמנתי על עצמי. דרכם התחלתי לגלות את עצמי. הם מעצימים אותי. דרכם גיליתי מיקי אחר".
